• סעיף 3 לחוק, קובע מספר תנאים מצטברים:

• בית משפט בישראל רשאי להכריז פסק-חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו בו תנאים אלה:

• (1)   הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו;

• (2)   הפסק אינו ניתן עוד לערעור;

• (3)   החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור;

• (4)   הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה הוא ניתן.

• הדדיות באכיפה

• פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל יחד עם זאת,במקרים מסוימים על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה רשאי בית המשפט לאכוף פסק-חוץ, גם אם לא  מתקיימת הדדיות באכיפה . 

• מועד לאכיפה

• ככלל, ניתן להגיש בקשה לאכיפת פסק חוץ בתוך 5 שנים בלבד מיום מתן הפסק, יחד עם זאת בנסיבות מיוחדות המצדיקות את השיהוי ו/או במקרים בהם יש למדינת ישראל הסכם עם אותה מדינה זרה בו נקבעה תקופה אחרת , בית המשפט עשוי לדון בפסק החוץ , חרף השיהוי בהגשת הבקשה .

• הגנה מפני אכיפה 

• סעיף 6 לחוק קובע שפסק חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח לבית המשפט אחד מאלה:

• (1)   הפסק הושג במרמה;

• (2)   האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן הפסק לא הייתה, לדעת בית המשפט, סבירה;

• (3)   הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתתו על-פי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל;

• (4)   הפסק נוגד פסק דין אחר שניתן באותו עינין בין אותם בעלי דין ושעודנו בר-תוקף;

• (5)   בעת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט תלוי ועומד, באותו ענין ובין אותם בעלי דין, בפני בית משפט או בית דין בישראל.

 

הוצאה לפועל של פסק-חוץ אכיף 

סעיף 10 לחוק קובע שפסק-חוץ שהוכרז אכיף, דינו לעניין הוצאה לפועל כדין פסק שניתן כדין בישראל.